אודות
הסיפור שלנו
בשנת 1970 הוקמה הועדה לחקר אבני מיל על ידי מרדכי גיחון. המטרה הראשונית הייתה מחקר ופרסום כתובות אבני המיל אך מאז 1975 הועדה ראתה במטרותיה גם עיסוק באבני המיל ללא כתובות וכן במחקר מערכת הכבישים הרומיים בכללה ללא קשר ישיר למציאתם של אבני מיל. בעשרים וחמש השנים הראשונות היו חברים פעילים בועדה ישראל רול, בנימין איזק ישראל פישר ואלי שנהב.
במסגרת זו פורסמו שני כרכים על כבישים רומיים בארץ, כביש בית שאן – לגיו, והכבישים מיפו לירושלים. למעלה מעשור עבדו על כבישים בגליל (שלושת הדרכים לציפורי) – ישראל רול, בנימין איזק, יובל שחר, סוזאן וינגרטן, יגאל ויותם טפר. כרגע אין שום תוכנית להמשך מחקר כבישים מעבר לגליל שאמור להתפרסם ככרך III בסדרה Roman roads in Judea. במקביל נחקרו ופורסמו קטעי כביש נוספים, לרובם היה שותף ישראל רול.
בעשור הראשון של המאה הנוכחית חברי הועדה היו ישראל רול, בנימין איזק, סוזן וינגרטן. בשנת 2007 צורף חיים בן דוד לוועדה ועבד יחד עם ישראל רול בעדכון כרטסת אבני המיל והכנתם לפרסום מלא.
ב-2009 הצטרף עוזי ליבנר למחקר והוביל מהלך של מחשוב הכרטסת, כיום למעלה ממאה כרטיסיות של אבני מיל ממוחשבות.
בשנת 2012 בסיוע קתדרת בורנבלום לחקר ארץ ישראל במכללת כנרת נסרקו התמונות של אבני המיל מהארכיון של ישראל רול ז"ל, והוקם אתר האינטרנט הזה על ידי צחי הררי.
כיום (2020) חברי הוועדה הם: בנימין איזק, גיא שטיבל, חיים בן דוד, יובל שחר ויותם טפר.
החל משנת 2018 עיבוד הנתונים לאתר נתמך על ידי מענק מס' 1921/18 של הקרן הלאומית למדע.
פרופסור ישראל רול
ישראל רול נולד ב-26 בדצמבר 1937 בקונסטנצה, שעל חוף הים השחור ברומניה. הוא עלה לישראל בשנת 1951, כשאת השנים הראשונות שלו בילה בקיבוץ גבת. הוא שירת בצה״ל בתור חבר בצוות טכני של חיל האוויר. החל את לימודיו בחסותו של פרופ׳ מיכאל אבי יונה המנוח, באוניברסיטה עברית בירושלים (1960-1964) שם קבל את התואר ב״א בארכאולוגיה ובהיסטוריה יהודית. לאחר שקבל מלגה להמשך הלימודים הוא בילה את השנים 1964-1970 בסורבון, בפריז. שם הוא השיג בשנת 1965 את ה- Diplôme d’Études Scientifiques (DES). לאחר-מכן הוא קבל מענק נוסף מן הסורבון שבאמצעותו הוא השיג את ה- Doctorate (III Cycle) בארכאולוגיה קלאסית. הוא סיים את הלימודים הללו בשנת 1970 עם הגשת תזה על ה- Recherches sur l’iconographie mithriaque dans l’Orient romain.
בהנחייתו של פרופ׳ גילברט פיקארד המנוח. עבודת דוקטורטה מקוצרת פורסמה במאמר בכתרת The Mysteries of Mithras in the Roman Orient: the problem of Origin by the Journal of Mithraic Studies 2.1 (1978), pp.53-68, המווה עד היום אחת התרומות המדעיות המרכזיות לחקר הדתות והפולחנים הקדומים במזרח.
לזכרו
ישראל רול
(1937–2010)
פרופסור מרדכי גיחון
פרופסור מרדכי גיחון, אחד ההיסטוריונים הצבאיים והארכאולוגים הקלאסיים הבולטים של ישראל בעשורים האחרונים, הלך לעולמו ב–19 בספטמבר 2016 בגיל 94.
הוא נולד בברלין בשנת 1922 למשפחת גיכרמן ועלה עם משפחתו לארץ ב–1934. גדל בתל–אביב. בשנת 1940 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בחוגים לארכאולוגיה ולהיסטוריה, אבל הפסיק אותם כדי להצטרף להגנה. צעד זה עתיד היה להפוך לקריירה צבאית ארוכת שנים, בעקבות האירועים הדרמטיים של אותה עת. בשנת 1942 התגייס לצבא הבריטי, לקח חלק בפעולות מלחמה שונות על אדמת אירופה ולאחר מכן היה מעורב בארגון ההעפלה של ניצולי השואה. השתחרר מהצבא הבריטי ב–1946 וחזר לארץ–ישראל. כאן חידש את לימודיו באוניברסיטה, אך לפני מלחמת העצמאות חזר לשירות הצבאי. שירת ביחידות המודיעין של צה״ל ולבסוף השתחרר בשנת 1963 בדרגת סגן–אלוף .
העניין העיקרי שלו הקדיש מרדכי את מרבית הקריירה שלו היה ונשאר חקר הלימס הרומי במזרח, שמילא לדעתו תפקיד מכריע בשמירה על גבול האימפריה הרומית באזורי המדבר. נושא זה התקשר לסקר שערך בשנים 1970-1956 בנגב, שבו בדק את שרידי האתרים המבוצרים ואת העורף שלהם. הוא סקר ורשם כ–150 אתרים, שרבים מהם אבדו מאז בשל הפיתוח באזור. למרות שמחקר חלוצי זה מעולם לא ראה אור כספר, עיקריו התפרסמו ביותר מ–100 מאמרים שהפכו לנכס צאן ברזל. במסגרת המחקר הזה ארגן מרדכי פרויקטים ארכאולוגיים במתקנים צבאיים בנגב ובעורף שלהם. כך נערכו חפירות בעין בוקק (1970-1968), במגדל צפית (1975) , במצד תמר (1976-1973) ובתל מלחתא (1979), אתרים שהפכו לבתי ספר להדרכה ולמחקר ארכאולוגי לדור שלם של חוקרים.
לזכרו
מרדכי גיחון
(2016 – 1922)
ביבליוגרפיה כללית:
בן דוד, ח. תשע"א. שמות מקומות במרחב הארץ ישראלי שנכתבו על אבני מיל, על אתר טז: 27- 40.
רול, י. תשל"ה. מערך הדרכים הרומי בארץ ישראל, קדמוניות 35-34: 50-38
רול, י. 1995. מפת הכבישים הרומיים הממלכתיים בארץ ישראל, בנגב ובעבר הירדן, בתוך: אילת והערבה, ירושלים: החברה לחקירת ארץ ישראל, 211-207.
Avi-Yonah, M. 1950-1951. The Development of the Roman Road system in Palestine, Israel Exploration Journal 1: 54-60.
Graf, D. Isaac, B. and Roll, I. 1992. Roads and Highways: Roman Roads, in: The Anchor Bible Dictionary Vol. 5: 782-787.
Isaac, B. 1998. Milestones in Judaea: From Vespasian to Constantine, in: The Near East Under Roman Rule – Selected Papers, Leiden: 48-75.
Levinson, J. 2016. The Language of Stones: Roman Milestones on Rabbinic Roads, Journal For The Study Of Judaism 47: 1-20.
Roll, I. 1983. The Roman Road System in Judea, Jerusalem Cathedra 3: 136-161.
Roll, I. 1996. Roman Roads, in: Y. Tsafrir, L. Di Segni and J. Green (eds.), Tabula Imperii Romani – Iudaea Palaestina, Jerusalem: 21-22 and maps with Roman roads and milestations.
Roll, I. 1999. The Roads in Roman-Byzantine Palestine and Arabia, in: M. Piccrillo and E. Alliata (eds.), The Madaba Map Centenary 1897-1997, Jerusalem: 109-113.
Thomsen, P. 1917. Die romischen Meilensteine der Provinzen Syria, Arabia, und Palastina, Zeitchrift des Deutschen Palastina-Vereins 40: 1-103.
Weingarten, S. 2002. Road use in Late Antique Palestine in: P. Freeman, J. Bennett, Z. T. Fiema and B. Hoffman (eds.), Limes XVIII: Proceedings of the XVIIIth International Congress of International Roman Frontiers Studies held in Amman, Jordan, (September 2000), British Archaeological Reports 1084 Oxford: 243-258
מפת פויטינגר
בן דוד, ח. 2002. הדרכים מיהודה לצוער ולמואב בתקופה הרומית, מחקרי יהודה ושומרון קובץ יא: 151- 156.
פינקלשטיין, י. תשל"ח. הערות גיאוגראפיות-היסטוריות לתיאורה של ארץ ישראל במפת פויטינגר, קתדרה 8: 79-71.
Talbert, R. J. A. 2010. Rome's World: The Peutinger Map Reconsidered, Cambridge.
Tappy, R. E. 2012. The Tabula Peutingeriana, Its Roadmap to Borderland Settlements in Iudaea-Palestina, With Special reference to Tel Zayit in the Late Roman period, Near Eastern Archaeology 75/1: 36-55.
Weber, E. 1999. The Tabula Peutingeriana and the Madaba Map, in: M. Piccrillo and E. Alliata (eds.) The Madaba Map Centenary 1897-1997, Jerusalem: 41-46.